המעצב הראשי של דיזל: "אני לא מעצב אופנה בגלל כסף"  


07 יונ 2015 | גלובלי השיטה | | מאת: TheCritical-f team

(מאת: אסף ליברפרונד) יש סיבה טובה מדוע ניקולה פורמיקטי (38) מחזיק בכל כך הרבה עוקבים ברשתות החברתיות. עריכה של מגזינים נחשבים ביותר בתחום האופנה, בין היתר Dazed and Confused,  V ו-Vogue Homme, היא רק תחילתו של רזומה שומט לסתות. בעשור האחרון הוא הספיק לזכות בפרס יוקרתי על שם פטרונית האופנה איזבלה בלאו; הוא תפקד כמנהל האמנותי של בית האופנה הצרפתי מוגלר בין השנים 2010-2013; והוא יצר את עבודות הסטיילינג הבולטות בעשור האחרון, בין היתר הוא האחראי למראה איתו פרצה ליידי גאגא; מראה, שהפך לקאנון הנלמד בחוגי תולדות האמנות ברחבי העולם.

אבל הרשימה הארוכה הזו שייכת לעבר. כיום עורך פרורמיקטי את המגזין Free היפני, מייעץ לחברת האופנה יוניקלו, וגולת הכותרת – מאז 2013 הוא המנהל האמנותי של מותג הדנים האיטלקי דיזל.

ניקולא פורמיקטי בישראל צילום רפי דלויה

"כשעבדתי עם גאגא הדברים קרו במהירות מסחררת. בדיזל, לעומת זאת, הליך ההשפעה קצת יותר איטי ומדוד". ניקולה פורמיקטי בישראל (צילום: רפי דלויה)

בשבוע שעבר הגיע פורמיקטי לביקור בישראל, כחלק מחגיגות 20 השנים למותג דיזל בארץ, יחד עם פמליה שכללה גם את המייסד והבעלים של דיזל, רנצו רוסו. "נהוג לחשוב שארט דירקטור חדש מגיע למותג ו'הורג' את כל העבר", הוא מספר בראיון מיוחד. "אבל אחרי שפגשתי את רנצו לא הרגשתי צורך לעשות זאת. התחברתי אליו, להיסטוריה ולדרך של המותג".

אבל גם אם לפעמים המשפטים שלו צפויים ונועדו לשרת את סוללת יחסי הציבור של המותג, קל לזהות לאורך הריאיון שהוא אוחז בגישה מעניינת, שמצד אחד מוקסמת מתרבות אופנת הרחוב הצעירה ומצד שני כוללת משפטים כמו "ההיסטוריה של תרבות היא דבר מאד חשוב". בדומה לעבודות הסטיילינג שלו, שהן תמיד עשירות ואקסטרווגנטיות אך מלאות במודעות עצמית, גם הוא מתגלה כדמות חדה, מודעת וישירה מאוד.

"בשנתיים האחרונות למדתי את ה-D.N.A של דיזל", פורמיקטי מספר מה קרה מאז התקופה הפחות מוצלחת במוגלר, תפקיד שנועד להזניק את בית האופנה הצרפתי אך שמעולם לא הגיע לכדי מיצוי. "כיום אני מרגיש שאני מוכן ויכול לחבר את כתב היד והגישה המשוגעים באמת, אלה שמזוהים עם הסגנון שלי, יחד עם דברים נהדרים שמצאתי בהיסטוריה של דיזל ולא זכו עד היום לפוקוס ראוי".

במהלך הביקור שלו בישראל פורמיקטי הספיק לא מעט. מלבד חניכת חנות דיזל במתחם שרונה בתל אביב (שגובתה במסיבה גדולה ומיוחצנת להפליא), הוא גם הגיע לבית הספר שנקר, שם נשא הרצאה וחילק פרסים לשלושה סטודנטים מצטיינים בפרויקט הג'ינס של המוסד.

"על מעצב בחברה כל כך גדולה ובין לאומית מוטלת אחראיות. עליו לבטא עצמו בכל דבר כדי להציג בעקביות ובאדיקות את החזון שלו. מעבר לעיצוב הבגדים זה יכול לבוא לידי ביטוי למשל בעיצוב החנויות", הוא מסביר במה שונה היום תפקיד של מעצב ראשי בבית האופנה לעומת ההיסטוריה. בעבר, זה היה הגאון שמעצב את הקולקציות, בהווה – תמנון רב זרועות שאחראי לכל התקשורת החזותית של המותג.

"למשל", הוא ממשיך למנות את תחום אחריותו, "קונספט חנויות חדש שיושק תוך מספר חודשים בניו יורק. יש המון דברים מרגשים ומשוגעים שתכננו בדיזל לתקופה הקרובה אבל עדיין אני לא יכול לדבר עליהם."

דיזל צילום דניאל גרייסון להשיג בחנויות המותג (1)

קולקציית אביב 2015 של דיזל (צילום: יח"צ)

פורמיקטי נכנס לדיזל, אחד הסמלים הבולטים של האופנה האירופאית בשנות התשעים, אחרי שהייתה נסיגה במעמד האופנתי של המותג. הוא הובא כדי להצעיד את המותג קדימה ולשוות לו מראה עכשווי יותר. אבל גם הוא יודע שלמהפכות, אפילו בעידן הממוחשב, לוקח זמן להתממש. "כשעבדתי עם גאגא הדברים קרו במהירות מסחררת: הפידבק לעבודה שלי היה מהיר, עוצמתי ומידי. בדיזל, לעומת זאת, הליך ההשפעה קצת יותר איטי ומדוד. זו מערכת גדולה יותר, אך השפעתה לא פחותה."

"מדובר בעולמות נפרדים", מסביר פורמיקטי מה ההבדל בין לעבוד עבור מותג אופנה עילית כמו מוגלר, לבין עבודה במותג רחב ופופולרי יותר כדיזל. "במוגלר נהניתי לייצר פנטזיות, למתוח גזרות וצלליות לקצה, התרגשתי ליצור פרופורציות חריגות ומאתגרות אך התחלתי להשתעמם מהר. אני לא מעצב אופנה בגלל כסף אלא מתוך תשוקה עזה ואהבה לרגש אנשים. בגלל זה התחברתי לסגנון הפרוע של דיזל. נפעמתי מהאפשרות שיש לי יותר חופש ויכולת השפעה. אם נצא עכשיו לרחוב סביר יותר להניח שנראה מישהו לובש דיזל מאשר מוגלר, וזו תחושת שליחות גדולה עבורי".

"אולי אני לא יכול ליצר פריטים בעלי חדשנות מטורפת כמו במוגלר, ואולי הצלליות פחות קיצוניות, אבל מנגד מגוון החומרים והאפשרויות האין-סופיות שיש בדיזל מאפשרים לייצר דגמים רבים יותר ולפנות לקהל רחב יותר. זו קארמה עוצמתית וסיפוק מסוג אחר."

ביקור רנצו רוסו וניקולה פורמיקטי בישראל  שרונה ראיונות  - צילום אלירן אביטל סטודיו לצילום אירועים (120845488)

"עם הרשתות החברתיות אלו יחסי אהבה-שנאה. אתה יכול להסב לעצמך נזק אם לא תהיה זהיר ולפעמים היצף האינפורמציה הזה מסוכן". פורמיקטי בראיון (צילום: אלירן אביטל)

"אני אוהב לעשות כמה דברים במקביל", מסביר פורמיקטי מדוע הוא לא רואה הבדל בין להיות סטייליסט, עורך אופנה או מנהל אמנותי. "אני למשל לא צלם טוב וזה לא משנה כי מה שהופך אדם לגדול זה הצוות שסביבו- אפשר ללמוד המון מהאנשים סביבך. בתרבות העכשווית סטייליסט ומעצב הם עורכי אופנה לכל דבר. האחריות והחשיבה דומות – בין אם צריך לערוך את בחירת הבגדים לסט צילום, אירוע חשוב או לבחור את הבדים והגזרות לקולקציה מסוימת".

ומה דעתך על תעשיית הג'ינסים בכלל?

"יש מבחר עצום של ג'ינסים ואפשר לקנות ג'ינס מאד זול – אבל לעשות ג'ינס יפה ברמה גבוהה, אשר מחזיק הרבה זמן, זה מקביל למוצר ברמת הלאקשרי. ג'ינס מחומרים זולים זה מוצר שהתפתח בשנים האחרונות והוא לא שווה כלום ללא הג'ינס הוותיק והאיכותי. אי אפשר היה לעשות ג'ינס זול לולא ההתפתחות הג'ינס האיכותי ולכן אני לא חסיד של ג'ינס זול ושל מה שהוא מייצג".

"בשנות השמונים רנצו שינה את הגישה לג'ינס והפך אותו ממוצר המזוהה כבגד עבודה למוצר פרימיום. הג'ינס חדר לטריטוריה וקונספט חדשים אך עדיין משהו מהדימוי הנמוך של הג'ינס נותר".

דיזל צילום דניאל גרייסון להשיג בחנויות המותג (4) (1)

אביב 2015 של דיזל (צילום: יח"צ)

כמו אמנים רבים אחרים, ניכר שגם פורמיקטי נמשך לדימוי תרבותי נחות, כמקור השראה: "אתה הולך לאירוע או מסיבה לבוש בג'ינס ואתה עדיין מרגיש חריג או שונה בגלל התדמית הנחותה המיוחסת לג'ינס. זה סוג של מרד ואני אוהב להיות מזוהה עם משהו מאתגר שמתריס ומתסיס את הסביבה. יש אטיטיוד של הילד הרע או הילדה הרעה בדימוי הנלווה לג'ינס. זה מגרה את הדמיון שלי שוב ושוב בהליך היצירה".

מה אתה עוד רוצה להשיג בעתיד?

"Oh My God, אפילו לא התחלתי לבטא את עצמי בדיזל. אחרי שהבלטנו את הסגנון הצבאי, את פריטי העור והדנים המזוהים עם דיזל, נדבר בעתיד יותר על השפעות פופיות, ספורטיביות ובגדי עבודה. זה הולך להיות הרבה יותר מטורף ואדג'י; יותר ממה שאפשר לדמיין. אנחנו הולכים להצעיד את דיזל לשלב הבא, לדור הבא. אנחנו בהחלט רוצים להוביל את התעשייה".

"אני חושב שבעתיד תעשיית הג'ינס תצליח לשנות את תפיסתו כפריט לבוש יומיומי. אם עד היום הכוח של הג'ינס נבע מיכולתו להיות סולידי מצד אחד, ומנגד לשדר אטיטיוד פרוע, מרדני וחתרני, הרי שעל בסיס השילוב הזה אפשר להוסיף את פיתוחי הטכנולוגיה שמשפיעים על אופנה כמו על כל תחום אחר".

מסתבר, שדווקא דברים שלא נותנים עליהם את הדעת יותר מדי, הם אלה שיוצרים מהפכות. פורמיקטי מציין שפיתוחי הטקסטיל המשולבים כיום בתעשיית הדנים מאפשרים ליצור מכנסי ג'ינס מחומרים עמידים ונוחים, וזהו החידוש המשמעותי בג'ינס כיום. "זה גאוני ואני לא יכול לחיות בלי זה. כשאתה טס כל הזמן זה מושלם. אפשר לטוס עם הג'ינס, ללכת בערב למסיבה, לישון איתו – החומר של הג'ינס הופך ליותר ויותר נוח. אני חושב שהחומרים של הג'ינס ישתנו ויתפתחו וישפיעו על כל המראה".

גם פורמיקטי יודע שג'ינס הוא אופנת ההמונים. ובאופן הזה, קשה לדון בבחירה שלו לפנות לקהל רב מבלי לדון בחשיבות הרבה שהוא מייחס לרשתות החברתיות. באמצעותן, אגב, הוא גילה בין היתר את ריק גאנט (המכונה משום שהוא מכוסה באינספור קעקוקעים 'זומבי בוי') והפך אותו מהומלס קנדי השקוע בחובות לדוגמן מצליח.

כשעולה נושא הרשתות החברתיות נגלה חצי חיוך על פניו של פורמיקטי. "גאגא לימדה אותי לצייץ בטוויטר. הוקסמתי מהכוח הישיר של הטוויטר והפייסבוק כשראיתי את גאגא מדברת עם המעריצים שלה. חשבתי על האופן שבו מייקל ג'קסון או פרינס תקשרו עם המעריצים שלהם ואמרתי 'וואו, זה פנומנלי. אנשים בימנו ממש יכולים לתקשר ישירות עם האייקון התרבותי שלהם".

"כיוצר חשוב לי להבין מדוע הקהל הרחב אוהב משהו מסוים. התשובה 'כי זה מגניב' לא מספקת. צריך לחשוב לעומק יותר. חשוב לי גם להבין מה אפשר למצוא ולאוהב בבלגן הווירטואלי ולמה גדל דור שאוהב יותר לחיות ככה. אולי הנגישות מהווה הסבר מסוים. ביוטיוב אתה יכול למצוא המון סוגי מוזיקה מתקופות שונות בקליק אחד. זה אותו דבר באופנה- המידע והמגוון הופכים נגישים יותר".

אבל לא הכל ורוד בממלכת הלייקים. "אלו יחסי אהבה-שנאה. אתה יכול להסב לעצמך נזק אם לא תהיה זהיר ולפעמים היצף האינפורמציה הזה מסוכן. לפעמים רשתות חברתיות נראות כמו דבר אבסטרקטי, שטחי ולא מגרה ואז אתה שואל את עצמך למה בכלל להסתכל על זה. לעיתים קרובות קשה ואין זמן לעכל את כל מה שרואים וחשוב לשאול גם מה מפסידים כשבוחרים בעולם הווירטואלי".

Venice portrait March 2014 (12) (Custom)

"כיוצר חשוב לי להבין מדוע הקהל הרחב אוהב משהו מסוים. התשובה 'כי זה מגניב' לא מספקת". פורמיקטי (צילום: יח"צ)

 

(Visited 1,485 times, 1 visits today)

השארת תגובה