בשנקר, אופנת גברים היא הבשורה הגדולה של השנה


06 יול 2015 | לוקאלי | | מאת: TheCritical-f team

(מאת: לירוי שופן) לפעמים דווקא מבט כלפי מטה עשוי להיות משמעותי. העובדה שבוגרים רבים כל כך בתצוגת הגמר של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, אשר התקיימה אמש (ראשון) בתל אביב, בחרו להוציא את דוגמניות והדוגמנים אל המסלול בנעליים שטוחות מעידה לא מעט.

ראשית, זוהי בוודאי הכרעה נוחה יותר; שנית, מדובר במחווה שמעידה על ניסיון לקחת חלק בצו השעה האופנתי. אחרי הכל, מאות קולקציות מפורסמות ברחבי העולם בשנתיים האחרונות עשו בדיוק את אותו הדבר – המירו את הסטילטו והפלטפורמה בסוליות מאוזנות יותר.

בנקודה הזו עולה השאלה הקריטית – האם בוגרים של מוסד אקדמי, המסכמים בקולקציית הגמר שלהם 4 שנות לימוד, צריכים להוכיח כי הם מבינים את השיטה ואת רוח המגמות, או שאולי עליהם להראות כי הם ניחנים ברוח מרד?

Nina Lachman2

עבודה של נינה לכמן (צילום: רון קדמי)

מבין שלל תמות שחזרו על עצמן – לרבות עיסוק באוריינטלי, בזוויות שונות של אופנת הרחוב ובשימוש מסיבי בניאופרין ושלל חומרים טכנולוגיים – אפשר להצביע על כך שהתשובה הנכונה נמצאת איפשהו באמצע.

לטובת העניין, אפשר לומר כי זו הייתה אחת מתצוגות הגמר ההומוגניות ביותר של שנקר בשנים האחרונות, ולמעט נפילות ספורות, שאפיינו בעיקר סטודנטים שניסו לשלב בין חומרים לא-טקסטיליים לאופנה, הרמה הגבוהה נשמרה לכל אורכה; במקום עיסוק בלתי נגמר בטקסטיל, התחושה הייתה שהקולקציות התמקדו ביצירה של מראה עקרוני יותר ושל גישה. במילים אחרות, היה אפשר לזהות מוזה ספציפית מאחורי הבגדים, מהלך שהוכיח כי המוסד מבקש יותר מבעבר להתעקש על חשיבה רחבה יותר.

אלא שהניסיון הבלתי נלאה להישאר רלוונטיים ביחס למתרחש בנוף האופנה העכשווי יצר גם חציצה תמאטית; זו אפיינה בעיקר את הדגמים לנשים, שהיו הרוב המוחלט בקרב 32 המציגים. למעשה, רבים מהבוגרים תאמו לאחת משתי הקטגוריות – או בגדים אינטלקטואליים ובוגרים יותר, המהדהדים את תרומתה של המעצבת פיבי פילו מבית סלין לאופנה הגבוהה; או עיצובים ספורטיביים במובהק, הרגישים למתרחש ברחובות ומתאימים לקטגוריה המתפתחת המכונה 'קונטמפוררי' – קרי, עיצובים צעירים מאוד, קוליים, המאופיינים בכתב יד עיצובי מובהק (קטגוריה שאליה שייכים למשל אלכסנדר וונג או המותג המילאנזי MSGM).

Dana Cohen2

מהעבודות המרשימות של הערב. דנה כהן (צילום: רון קדמי)

Gilly Peleg2

עבודה של גילי פלג

ראויות ככל שהיו קולקציות לנשים  – ויש לציין את עבודת התצרף המרהיבה של דנה כהן ואת הדגמים של גילי פלג – עדיין התנוססה מעל רובן השאלה האם העיסוק בהווה האופנה בא על חשבון הצעות ביחס לעתיד האופנה. ולראייה, מי שסיפק את הבשורה החשובה ביותר השנה היו דווקא 6 קולקציות בגדי הגברים (מספר גבוה ביחס למחזורים קודמים), אשר הוכיחו חשיבה מתקדמת בכל קנה מידה. אמנם מרחב ההשתוללות בבגדי גברים גדול יותר, אך בכל זאת רובן היו חדשניות ועתירות גישה אינטלקטואלית (ומבלי, כמובן, להפוך למצועצעות יתר על המידה). אלו הוכיחו דבר כפול – הראשון, כי ההתעוררות שחווה שוק אופנת הגברים בעולם זולגת גם לאקדמיה בארץ; השני, כי שנקר מספק את הכלים הדרושים כדי לקחת חלק באותה ההתעוררות.

Eran Tzemach2

תוצאה חפה מכל גימיק, המסתמנת כמלתחה אמתית לגבר פוסט-מודרני. ערן צמח (צילום: רון קדמי)

ככלל, קולקציות הגברים סבבו סביב שאלות של זהות גברית, והן נמתחו מדמויות של נווד מודרני, המקבץ רגעים אתניים מהמזרח והמערב (הקולקציות של רומי פיילו ושירה כספי) ועד לסוגיות של משמעות מגדרית (הקולקציה של נינה לכמן). את הנקודה האחרונה דקרה במיוחד הקולקציה הסוחפת של ערן צמח, אשר הצליבה בין ארכיטיפיים גבריים קלאסיים (בגדי מלחמה או אביזרי קוד Cod Piece) עם אמצעי ביטוי הנחשבים נשיים, לרבות מעיל בומבר במשי פראי וורוד ובצווארון פרווה מנומר או חולצת קצינים שכוסתה כולה בפאייטים בוהקים. התוצאה הייתה חפה מכל גימיק, והסתמנה כמלתחה אמתית לגבר פוסט-מודרני.

Romi Faylo 3

קולקציות הגברים סבבו סביב שאלות של זהות גברית, והן נמתחו מדמויות של נווד מודרני, המקבץ רגעים אתניים מהמזרח והמערב ועד לסוגיות של משמעות מגדרית. עבודה של רומי פיילו (צילום: רון קדמי)

 

Shira Caspi. Shenkar fashion 2015. Photo Rafi Daloya (3)

עבודה של שירה כספי (צילום: רפי דלויה)

 

 

 

 

 

(Visited 789 times, 1 visits today)

השארת תגובה