הצד הבוגר של מנהטן: מה אפשר ללמוד משבוע האופנה בניו יורק?


17 ספט 2015 | גלובלי | | מאת: TheCritical-f team

אפשר להמשיך לקטר על כך ששבוע האופנה בניו יורק לא מספק שיאים של אופנה המשתווים לאחיו שמעבר לאוקיינוס האטלנטי, ואפשר דווקא לשים לב שהקולקציות המוצגות במסגרתו הולכות ונעשות לאלגנטיות יותר, מוקפדות יותר ורלוונטיות יותר לסגנון החיים המודרני.

עוד משבוע האופנה בניו יורק: האם מייקל קורס עמד בציפיות?

בכלל, ניכר שניקיון, ומעבר אל טונים מינימליסטיים יותר, אפיינו את מרבית הקולקציות. קל להבחין בקונטרסטיות חדה בין שחור ללבן, בצלליות מרווחות אף יותר ושימוש הולך ופוחת בדיטיילים ספורטיביים, מה שהיה בעבר אחד הסממנים המובהקים של המעצבים הניו יורקיים. במקום האחרונים, אגב, התבססו מעצבים רבים על צלליות קלאסיות יותר, חלקן מהדהדות את אמצע המאה הקודמת.

אבל השינוי הגדול ביותר קשור אל מגמה עקרונית יותר. בדומה אולי לקולקציות של סן לורן פריז, אחד מבתי האופנה המשפיעים ביותר כיום, מרבית הקולקציות בשבוע האופנה בניו יורק המירו קונספטים עונתיים סגורים ומוגדרים בהלך רוח ובאטיטיוד. דוגמא מצוינת לעניין סיפקה למשל הקולקציה של אלכסנדר וונג, שציינה 10 שנים למותג. אם בעונה הקודמת וונג ציטט בנאמנות את מראה הרוק הכבד של שנות השמונים והתשעים, הרי שבקולקציה הזו, שופעת בדנים ובבגדי עבודה, קשה היה לחשוב על רפרנס מוגדר כל כך. גם הקולקציה של פראבל גורונג, שהושפעה לדבריו ממולדתו נפאל, ציטטה את המולדת בקווים כלליים וברמזי רמזים.

DKNY

פיליפ לים

אוסקר דה לה רנטה

ג'יבנשי

פרואנזה סקולר

נרסיסו רודריגז

Coach

אלכסנדר וונג

פראבל גורונג

(Visited 323 times, 1 visits today)

השארת תגובה