מה שנשאר אחרי האקדמיה: התצוגות של שנקר, נובוריש דוג, רימה רומנו ושני צימרמן


21 אוק 2015 | לוקאלי | | מאת: TheCritical-f team

(מאת: לירוי שופן) בלי תכנון או כוונה מוקדמת, הסמיכות שנוצרה בשבוע האופנה גינדי תל אביב בין תצוגת סטודנטים לעיצוב אופנה משנקר (שנים ב' ו-ג') לבין שאר תצוגות המעצבים, עוררו תהיות חדשות בנוגע למצבה של האופנה בארץ.

עוד על שבוע האופנה בתל אביב: אוברול הוא להיט החדש של המעצבים 

לדעת רבים (בין היתר הסיקורים באת, Xnet או הארץ), התצוגה של שנקר ביום שני האחרון, שביקשה להציג גרסאות שונות לאוונגרד, הייתה אחת המעניינות בסבב התצוגות הנוכחי. היא אמנם הייתה ארוכה במקצת, וכמובן הייתה ערוכה כאוסף של להיטים, אבל הציגה עושר של רעיונות, שלא רק מרדו בצורות המקובלות (חליפת גברים המשוסעת בשיער שחור; דוגמנית לבושה במכנסי ענק ותו לא), אלא גם זכו לביצוע יוצא מגדר הרגיל.

Or Eidelman for Shenkar-New Balance @ Gindi FWTLV 2015. Photo Avi Valdman (8)

מתוך תצוגת שנקר בשבוע האופנה תל אביב. עיצובים של אור איידלמן (צילום: אבי ולדמן)

באופן הזה, אם צופה זר היה מביט בתצוגה של שנקר כעדות לכישרון הנמצא בארץ, הוא היה מקבל בקלות את הרושם כי מצבה של האופנה המקומית טוב מאין כמוהו. שיש בה חיוניוּת וכושר המצאה, לפחות כפי שהיא עזה, צבעונית ופורצת גבולות.

כמובן, שחופש פעולה השמור לסטודנט אינו חופש הפעולה שיש למעצב פעיל, שיש לו קהל לקוחות, צרכים מסחריים ולו"ז עונתי מחמיר. עם זאת, לאור אי הדיוקים בתצוגות רבות בשבוע האופנה, קשה היה שלא לחשוב על מה הולך לאיבוד בדרך מהאקדמיה אל העולם האמיתי; האם זהו קושי כלכלי יוצא מגדר הרגיל? האם הקהל לא מגבה את המעצבים? או שאולי המציאות הפוליטית היא זו שדוחפת מעצבים לוותר ולעגל פינות? כך או אחרת, יותר מדי נשחק לאחרונה ומי שיוצא מופסד מהעניין הם קודם כל הלקוחות בארץ.

Daniel Naui for Shenkar-New Balance @ Gindi FWTLV 2015. Photo Avi Valdman (1)

מתוך תצוגת שנקר בשבוע האופנה תל אביב. עיצוב של דניאל נואי (צילום: אבי ולדמן)

על פניו, לתצוגה של המעצב מעוז דהאן למותג נובוריש דוג היה את הכל – מסלול מפואר, קהל עצום המשובץ בידוענים (הוא היה אחד הבודדים שמלא את כל האולם בשבוע האופנה), ואהדה מקיר אל קיר.

אלא שהכוונות פגשו את מבחן המציאות. אמנם את דהאן יש להעריך על הפעילות שלו בשוק האופנה לגברים בארץ – שוק נעלם כמעט מבחינת מעצבים – ועל העובדה שהוא מבקש להתמקד בעיצובים אלטרנטיביים, אך הדבר אינו פוטר אותו מלדעת מתי זה עובד ומתי זה לא.

מעוז דהאן לנובוריש דוג שבוע האפנה גינדי 2015 צילום אבי ולדמן (7)

מעוז דהאן בשבוע האופנה תל אביב (צילום: אבי ולדמן)

הפעם, על המסלול, בעיות הביצוע גברו על כל דבר אחר. ניכר שדהאן ביקש להתמקד בחליפה הגברית, מצד אחד, ומנגד במרד המוחלט לה. אבל אי אפשר למרוד בחליפה הגברית לפני שאפשר לבצע אותה היטב. ואכן, החליפות על המסלול היו אולי מלאות בכוונות עיצוביות עדכניות (ז'קטים צרים; מכנסיים מקוצרים), אך התפירה המרושלת והחייטות הרעועה מנעה מהמתרחש על המסלול להפוך להצעת לבוש שמתאימה לחיים האמתיים. בלתי אפשרי לחשוב על בגדי גברים כאשר קו תפר הכתף אינו במקומו או כשהגזרה אינה מדוייקת, על אחת כמה וכמה כאשר מנסים להציג עיצובים מסובכים יותר של מכנסיים בנפחים היוצאים מגדר הרגיל או מעיל שרכיסתו א-סימטרית.

רימה רומנו- שבוע האופנה . צלם אבי וולדמן (1)

רימה רומנו בשבוע האופנה תל אביב (צילום: אבי ולדמן)

מנגד, התצוגה של רימה רומנו הייתה ההוכחה לכך שאפשר להעמיד בישראל בגדים ראויים בהחלט מבחינת רמת גימור. המעצבת, שידועה בסגנון נזירי ואפל במקצת, חשפה על המסלול שמלות משי ארוכות בצבע בריק (לבנה אדומה) או מעילים מחוייטים בעלי קו כתפיים מודגש. אלה היו גזורים היטב, תפורים היטב, רגישים לקו הגוף ועשויים מחומרים שאינם נופלים מחומרים בהם משתמשים במותגי יוקרה מעבר לים.

עם זאת, כל אלה אולי נראו נפלא, ובוודאי גם ימצאו קהל נאמן, רק שהם היו חסרים רוח המצאה או זווית מקורית. כבר דובר בעבר כי המעצבת חובבת מאוד את הסגנון המזוהה עם מעצבים כמו ריק אוונס או דמיר דומה (וקצת אלכסנדר וונג, לפחות בעונה הקודמת), אבל הגיע הזמן, במיוחד לאחר שחנכה חנות ראשונה בצפון תל אביב, לנסות ולאתגר את עצמה כמעצבת; ובמילים אחרות – פחות מה היא אוהבת, ויותר מה היא רוצה להגיד על העולם.

רימה רומנו- שבוע האופנה . צלם אבי וולדמן (359)

רימה רומנו בשבוע האופנה תל אביב (צילום: אבי ולדמן)

ולומר משהו קונקרטי על העולם היא משימה לא קלה. התצוגה של שני צימרמן אמנם העמידה שורה של מראות נאים ונשיים בהחלט, אך היא דמתה לאסופה של אופציות לבגדי קוקטייל בבוטיק, ולא לקולקציה של ממש. היו שם מערכות לבוש שקופות למחצה שציטטו מוטיבים מהאר דקו, שמלות צרות מותניים ברוח שנות החמישים, שמלות ארוכות ומתפזרות נוסח שנות ה-70 וכמובן גם אוברולים, הלהיט הגדול של שבוע האופנה הנוכחי.

Shani Zimmerman SS 2016 צילום אבי ולדמן (394)

שני צימרמן בשבוע האופנה תל אביב (צילום: אבי ולדמן)

הבגדים היו מקושטים להפליא – כאן רקמת חרוזים, שם פיתוחים גראפיים מסקרנים. אבל בכל פעם שעלתה שמלה מוצלחת אל המסלול, והיו רבות כאלה, התעורר הרצון לראות איך המעצבת מסוגלת לברוא סיפור שלם סביבה; אלא שהרצון נשאר באוויר. במקום זאת, המעצבת קפצה ישר אל עיצוב אחר, בעל רוח אחרת וסגנון שונה.

מצד אחד, הדבר בוודאי תרם לאמונה כי לצימרמן יש כתב יד עשיר; מנגד, הוא עדיין לא פתר את הסוגיה שאי אפשר לברוח ממנה – במה היא מאמינה. אחרי הכל, בעולם כה תחרותי, הקהל צריך לדעת אחרי מה הוא הולך.

גילוי נאות: הכותב מרצה בשנקר

Shani Zimmerman SS 2016 צילום אבי ולדמן (1)

שני צימרמן בשבוע האופנה תל אביב (צילום: אבי ולדמן)

Shani Zimmerman SS 2016 צילום אבי ולדמן (372)

שני צימרמן בשבוע האופנה תל אביב (צילום: אבי ולדמן)

 

(Visited 771 times, 1 visits today)

השארת תגובה