מה רוצה להוכיח תערוכת האופנה החדשה של המטרופוליטן?


03 מאי 2016 | גלובלי השיטה | | מאת: TheCritical-f team

(מאת: לירוי שופן) "האם אנחנו מוכנים לשלב הבא באופנה העילית?" היא בוודאי השאלה המרכזית המרחפת מעל Manus X Machina (היד והמכונה), התערוכה החדשה של המכון לתלבושות במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, שהושקה אמש (שני) בגאלה המסורתית ותפתח לקהל הרחב ביום חמישי הקרוב.

התערוכה מורכבת מ-150 דגמים, מסוף המאה ה-19 ועד היום, עליהם חתומים שמות כמו שאנל, איב סן לורן, איריס ואן הרפן ואף הישראלית בוגרת שנקר נעה רביב. המידע המפורט המלווה כל עיצוב מבהיר כי זוהי תערוכה שהמוקד שלה נעוץ לא בהכרח בבגד הגמור, אלא דווקא בתהליך היצירה שלו.

למעשה, אפשר לומר שהתערוכה נשענת על המתח הקולוסלי הנעוץ בין עבודת היד לעבודת המחשב; אולי התסביך הגדול ביותר אתו מתמודדת האופנה מאז הומצאה מכונת התפירה בסוף המאה ה-18. לאור יופיים של הדגמים, חלקם ממוחשבים לגמרי וחלקם לחלוטין לא, היא קוראת תיגר על הנחת היסוד הגורסת כי מקורה של אופנה משובחת בעבודת יד, תפיסה שקודמה רבות באמצעות התפירה העילית הצרפתית, שמובחנת לכאורה באופן רשמי על ידי כך שתהליכי העבודה שלה נעשים כולם באמצעים מסורתיים.

"זו תהיה תערוכה מפתיעה עבור חלק מהאנשים, כי מה שאנחנו מנסים לעשות הוא לתקוף חלק מהמיתולוגיות הקשורות בעבודת יד [באופנה]… העבודה הידנית מזוהה עם אקסקלוסיביות, ספונטניות ואינדיווידואליות, והיא מייצגת אליטיזם, יצירה אישית ונוסטלגיה", מספר אוצר התערוכה אנדרו בולטון בסרטון קצר המלווה את התערוכה. "בהתאם, המכונה מסמלת לא רק קדמה, דמוקרטיה וייצור המוני, אלא גם נחיתות, דה-הומניזציה והומוגניות".

בולטון עצמו מספר כי לעיתים בגד שנעשה באמצעים טכנולוגיים או ממוחשבים נדרש לשעות ארוכות מאוד של יצירה קפדנית; כך לדוגמא אחד הדגמים הבולטים בתערוכה – שמלת שאנל בעלת שובל דרמטי. מסתבר שהדוגמא המפותלת על השובל, שעוצב על ידי קארל לאגרפלד עבור תצוגת התפירה העילית לעונת חורף 2014, צויירה בתחילה ביד, אבל עברה מניפולציות ממוחשבות על מנת לפרק את הסגנון הבארוקי. בתהליך הייצור, שארך 450 שעות עבודה, שולבו טכניקות ידניות של ציור וחריזה יחד עם הדפסה ממוחשבת.

במידה רבה, התערוכה הזו חוזה את העתיד, אך בו בעת היא גם מבהירה כי עדיין נדרשת הבנה גורפת יותר של האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשות האופנה הגבוהה. לראייה, חלק גדול מהמוזמנים לערב הגאלה, מהבכירים והידועים שבתעשיית האופנה העולמית, הפציעו על השטיח האדום בעיצובים מפוארים ומתקדמים לכאורה, המתכתבים עם הנושא העתידני של התערוכה. עם זאת, לאור הקלישאות הרבות שנצפו – שימוש רב בחומרים כסופים למשל – קשה שלא להכריע שרבים מהם נראו מחופשים באופן שסירס את הפוטנציאל של אותה טכנולוגיה להשתלב בחיים האמתיים. אחרי הכל, בין אם מדובר בייצור חדשני או מסורתי, עדיין בגד צריך להוכיח שיש לו מקום ממשי בעולם.

Manus X Machina, מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. עד ה-14 באוגוסט 2016. 

A photo posted by Noa Raviv (@noa_raviv) on

         

  A photo posted by The Met (@metmuseum) on

גיגי חדיד שמלה בעיצוב טומי הילפיגר, אירוע המט גאלה למטרופולין בניו יורק 2016 צילום יחצ חול (1)

ג'יג'י חדיד בשמלה של טומי הילפיגר בגאלת המטרופוליטן (צילום: יח"צ)

D

לאקי בלו ופייפר סמית' לובשים H&M בגאלת התערוכה (צילום: יח"צ)

 

A video posted by The Met (@metmuseum) on

(Visited 949 times, 1 visits today)

השארת תגובה