יחסים פתוחים: העבר, ההווה והעתיד של קרן בנקר


26 דצמ 2016 | השיטה לוקאלי | | מאת: TheCritical-f team

(מאת: לירוי שופן) "היום אני בת 43. הוא צעיר ממני בכמה חודשים. הכרנו כשהיינו בני 27. הרעיון לעשות משהו ביחד היה כמעט מהרגע שנפגשנו", מספרת קרן בנקר-כהן על הנקודה בה נוסד עסק האופנה המשותף לה ולבן זוגה תומר כהן. בסוף השנה הנוכחית יציינו השניים 15 שנות פעילות הכוללות את מותג האופנה עלמה, חנות הקונספט בנקר, זיכיון הייבוא ותפעול חנויות המותג הצרפתי אמריקן וינטג' ואתר מכירות הבזק Wigig.

"מראש דברים שאני אחראית עליהם יותר קשורים לקניינות, לעיצוב, לבחירה של המותגים שאנחנו עובדים איתם. מצד שני, יש את כל העניין של לנהל את כל 'המאחורה' – הכסף, הבנקים, הקשר עם צרפת [למותג אמריקן וינטג' – ל.ש.] – שהוא בתחום האחריות שלו. תומר הוא מאוד 'יזם'. אני באופי שלי הרבה יותר שכירה. אני צריכה תאריך יעד ואני אעמוד בו. אני צריכה התחלה וסוף".

ומה קורה אם צריך להתערב? נניח כשאת רוצה לייבא פריט שאת יודעת שהוא פחות מסחרי?

"אני מתייעצת אתו כמו עובדת שלו. לגמרי. למשל אם יש לי עכשיו משהו שאני מתלבטת לגביו, אני פשוט מתקשרת – 'יש תכשיטים מאוד יפים, אני לא סגורה על זה שהם ימכרו אבל אני חושבת שמבחינת יח"צ הם יכולים לעשות עבודה טובה ואני מניחה שלא נמכור יותר מ-50% ממה שנקנה'. והוא אומר לי – 'כן או לא'. זהו. כאילו אני עובדת. אני יכולה לומר שאנחנו מתנהלים ככה באופן כללי בעניינים של כסף כי יש מגבלה של כמה אני יכולה להכניס לתוך הראש שלי ויש עניינים שאני מעדיפה לא לדעת אלא לשאול והוא יגיד לי – כן או לא. גם מבחינתו זה עובד באותו האופן בנושאים שהם בתחום האחריות שלי. נניח – 'מישהו הציע לנו לבוש ספורט – מעניין או לא מעניין?', ואני יכולה להסתכל על זה ולהגיד ישר – 'לא מעניין'. אני לפעמים קולטת שהוא רוצה להגיב, נניח ' תראי, זו עסקה שווה', אבל הוא נמנע מזה."

אלא שהפרדה קשוחה בין הרוח לחומר אין משמעותה שהשניים לא מגלים מוכנות להשתנות בגזרות אחרות. להפך. למעשה, במערכת היחסים עם האופנה השניים דווקא החליפו כמה וכמה פעמים תוכניות עבודה בעשור וחצי האחרונים – פתחו וסגרו חנויות, אימצו ונפטרו ממותגים. אופנה, יסתבר מהר מאוד, היא לא רק ססמוגרף לשינויים חברתיים, היא פעמים רבות רעידת האדמה עצמה. ובכך הקלישאה היא נכונה – המשאב החשוב ביותר עבורה הוא גמישות.

%d7%a7%d7%a8%d7%9f-%d7%95%d7%aa%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%91%d7%a0%d7%a7%d7%a8-%d7%9b%d7%94%d7%9f-%d7%95%d7%a0%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%a0%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%95

"נסענו. בלי שום רעיון. בלי חנות, אפילו בלי שם. בכלל לא ידעתי איך נראית אז תערוכת אופנה". קרן בנקר (משמאל), תומר כהן ונסטיה לינסנסקי (צילום: יח"צ)

"בתחילת הדרך הנטייה הטבעית שלי הייתה ללכת לכיוון של עיצוב מוצר ופחות אופנה, כי זה מה שהתמקדתי בו עד אז ולמעשה זה גם היה הדבר הראשון שיצרנו ביחד – גופי תאורה. תומר היה אחראי על השיווק ועל ייבוא החומרים מאיטליה, ואני עיצבתי את גופי התאורה. שיווקנו את זה לאורבן אאוטפיטרס [רשת אמריקאית לצעירים – ל.ש.]. זה היה להיט והרווחנו מזה ממש יפה, ועשינו את זה כמעט שנה. זה היה שיתוף פעולה מדהים ולא הייתי יכולה לעשות את זה בלי תומר. בשלב כלשהו התחלנו לחשוב מה עוד אנחנו יכולים לעשות. אופנה הייתה תחום שנמשכתי אליו ותומר אמר לי – 'יש תערוכת אופנה בלונדון, בואי ניסע'. ונסענו. בלי שום רעיון. בלי חנות, אפילו בלי שם. בכלל לא ידעתי איך נראית אז תערוכת אופנה".

אנחנו מדברים על תחילת שנות ה-2000. תקופה מעניינת בלשון המעטה. האינתיפאדה השנייה בדיוק פרצה.

"היה פה גיהינום. [אבל] ביום שהגענו לתערוכה, ממש ביום הראשון, הסתכלנו מסביב ותוך רגע הבנו שזה העולם שאנחנו רוצים להתעסק בו. זו הייתה בכלל הפעם הראשונה שראיתי תצוגת אופנה בלייב. ממש חשבתי – 'איך העולם הזה, עולם האופנה, יכול לקבל אותי?'. ידענו שאין לנו חנות כאמור, אבל הבנו טוב מאוד מה אנחנו רוצים".

מה באמת היה הקונספט?

"היה לי נורא חשוב שאלו יהיו דברים שגם אני יכולה ללבוש. רציתי בגדים בשבילי. אבל בלי קשר – אני חושבת שאני ממש טובה בלהבין מגמות. אני לא רוצה להשוויץ אבל גם אם אראה את התערוכה הגדולה ביותר בעולם תוך שעה אני אדע מהי הצבעוניות ומהם הטרנדים שאני צריכה לבחור מתוכם. ובאמת כבר בפעם הראשונה עשינו מיד הזמנות. אחר כך, בארץ נכנסנו לטירוף של למצוא חנות".

ואז פתחתם את עלמה?

"המצב היה נוראי ואני סופר-פחדנית. בהתחלה מצאנו חנות נורא קטנה בשינקין, אבל אבא של תומר אמר – 'בשום פנים ואופן, אתם תמצאו את החנות הכי טובה שאתם יכולים למצוא'. בתמיכה שלו מצאנו את המקום שלימים יהפוך לעלמה ברחוב מרכז בעלי מלאכה".

לכל הדעות, עלמה – שלימים תסמל את הגל הראשון בסגנון העירוני-נוסטלגי שהותיר את חותמו על תל אביב של העשור הראשון במאה ה-21 – הייתה טבילת האש שהבהירה לשניים כמה אופנה ועסקי האופנה יכולים להיות מורכבים. "זה לא שהחלטנו לסגור את עלמה", מבהירה בנקר. "אבל בזמנו שינקין עבר שיפוץ וקינג ג'ורג' נסגר רק לתחבורה ציבורית ולא היה אפשר להגיע אלינו כמעט שנתיים. מצאנו את עצמנו סתם ברחוב בלי אנשים. אז עברנו למתחם התחנה אבל גם הוא לא הביא לנו את הקהל שלנו".

עלמה, שכללה פריטים בעיצוב עצמאי לצד ייבוא משלים, שרדה בקונספט הראשוני כשמונה שנים. היא הושקה מחדש לפני כשנתיים כחנות נפרדת לשמלות ערב ברחוב דיזנגוף, אך גם היא נסגרה בינתיים וקו השמלות, עליו חתומה בנקר ("אף פעם לא קראתי לעצמי מעצבת"), נטמע בתוך הבוטיק בנקר שהושק ב-2008 כמיזם נוסף של הזוג – חנות קונספט נוצצת לבגדי יום מושקעים.

%d7%91%d7%95%d7%98%d7%99%d7%a7-%d7%91%d7%a0%d7%a7%d7%a8

"היום בנקר היא קז'ואל סופר איכותי ובגדי ערב. אין לנו אמצע. אני בורחת מקטגוריות שיש בהן כבר מענה מספיק טוב בחוץ". חנות הקונסט בנקר (צילום: יח"צ)

"בנקר, שבהתחלה הייתה בעיקר קז'ואל וג'ינס, עברה גם כן שינויים מרחיקי לכת. בהתחלה הבאנו מותגים יקרים יותר, והיום היא נותנת הרבה יותר במה למעצבים מקומיים, לבגדי ערב, וטווח המחירים נעשה ידידותי יותר. אנחנו משתדלים שלא לעבור את רף 1,500 השקלים לשמלת ערב ואנחנו מחזיקים הרבה פחות מותגים. 12-13 מותגים לעומת 30 בעבר. עברנו תהליך של התמקדות".

בגלל זה סגרתם גם את הגלגול השני של עלמה, כבוטיק שמלות ערב בדיזנגוף?

"ליום יום יש מענה מושלם בחוץ. בגדי ערב זה עניין אחר. זה גם עניין של גיל. מגיע גיל בו כבר פחות קונים בגדי ערב ברשתות. אז יש לבגדי ערב מעוצבים דרישה, אבל לא לשתי חנויות באותו הרחוב. בסוף אנחנו רק שניים [קרן ותומר – ל.ש.]. האנרגיות מוגבלות. וזה מורכב לנהל שני צוותים נפרדים וכדומה. היום בנקר היא קז'ואל סופר איכותי ובגדי ערב. אין לנו אמצע. אני בורחת מקטגוריות שיש בהן כבר מענה מספיק טוב בחוץ".

בנקודה הזו בשיחה כבר ברור לגמרי כי השניים משרטטים טוב יותר מרבים אחרים את תמונת המצב של התעשייה המקומית. כמעט מהרגע הראשון הם עסוקים בייבוא מצד אחד ובעיצוב עצמאי מצד שני, הם פותחים ומתפעלים חנויות פיזיות אך גם נטועים עמוק בעולם הדיגיטלי. העובדה הזו הופכת את התובנות שלהם למוצקות יותר. ואכן המסר ברור – בישראל בשנת 2017, עם אופק כלכלי מוגבל, תחרות פראית וחדשות עגומות לבקרים, המטרה חייבת להיות התכנסות מתמדת ועריכה טובה הרבה יותר של האמצעים.

%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%92-%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%a3-16-17-%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%99%d7%97%d7%a6-%d7%97%d7%95%d7%9c-43

שינויים מרחיקי לכת בפריסת החנויות בארץ. אמריקן וינטג' (צילום: יח"צ)

"בהתחלה חשבנו שבארץ חייבים לעשות את הכל כדי להצליח", היא מסבירה מהו השינוי העקרוני שהם עברו בתפיסה. "גם חנות מונובראנד וגם חנות מולטיבראנד, גם ייצור, וגם עיצוב וגם ייבוא. הבנו שבסוף יש גבול מסוים של אנרגיה וכסף שאתה יכול להשקיע".

וכך, מלבד המיזוג של עלמה עם בנקר ומלבד צמצום היקפי הייבוא והתאמת הקולקציה לקטגוריות שיש בהן יתרון יחסי מובהק, גם מותג הייבוא העיקרי שלהם, אמריקן וינטג', שנודע יותר מכל בחולצות טי דקיקות וגישה הדוגלת בבגדים שאפשר להתכרבל בהם, עובר תהליכי התאמה דומים. עד לאחרונה היו למותג שלוש חנויות מותג – במתחם התחנה בתל אביב, במתחם פולג ובקניון רמת אביב. אך בסופו של תהליך בחינה מחודשת של הפעילות צפויות להישאר בעתיד הקרוב שתיים בסך הכל – זו בקניון רמת אביב ואחת חדשה בקניון גינדי שיפתח בתל אביב בעוד כחודשיים.

wigig-co-il

"זה סוג של מפלצת ששואבת עשרות שעות עבודה – שינוע, אריזות, החזרות, הובלות". מתוך האתר Wigig (צילום: יח"צ)

"בשנתיים האחרונות החנות במתחם התחנה לא הפסידה, אבל גם לא הרוויחה מספיק. היינו יכולים להמשיך איתה, אבל כמות האנרגיה שאנחנו יכולים לחלק היא מוגבלת. גם בפולג אנחנו סוגרים", מסבירה בנקר, אבל מבהירה שמדובר במהלך שעיקרו חישוב מסלול מחדש. "יש תוכנית להרחיב את החנות ברמת אביב בקרוב, כדי לתת יותר מקום לקולקציית הגברים, ויש מחשבות על חנות שלישית, אבל המיקום שלה עוד לא סגור. הרעיון הוא כן שיהיו עוד חנויות אבל אם היו שנים שהייתי כן יכולה לסחוב חנות כמו זו בפולג, היום זה בלתי אפשרי. זו החלטה מודעת – רק חנויות מרוויחות. אפילו לא חנויות שהן Break Even".

לאן הופנו בסופו של דבר האנרגיות שנחסכו בתהליכי ההתייעלות האלה? לעתיד, שהוא ככל הנראה מקוון יותר ופיזי פחות. הסגירה של עלמה ושל חנויות אמריקן וינטג' במתחם תחנה ובפולג פינתה מקום ל-wigig, אתר חדש שאמור לתת מענה לתרבות השופינג העכשווית, שמצליחה להניע קונים רק כאשר מתנוססת מעל הסחורה המילה 'הנחה'. הרעיון פשוט – מכירות בזק. הזוג מתקשר עם ייבואני מותגים נטולי פלטפורמה אינטנרטית ומוכר עבורם את עודפי הסחורה. הרעיון אינו מקורי במיוחד, והוא מזכיר בתפיסתו את Airbnb – מתווך הסוחר בסחורות שהן לא שלו ומייצר סיטואציית win-win לשני הצדדים.

"האתר עובד מדהים", היא אומרת. "זה סוג של מפלצת ששואבת עשרות שעות עבודה – שינוע, אריזות, החזרות, הובלות".

האם צריך להניח שזה אומר שבסופו של דבר תעברו לאון ליין בלבד?

"אני חושבת שזה יהיה משולב. יש מספיק לקוחות שצריכות את האוף ליין. אבל אני לא יודעת יותר מזה. אני גם לא יודעת אם זה יהיה עוד לגדול, או דווקא להצטמצם. אני רק יודעת דבר אחד – אי אפשר לדעת הכל מראש".

עוד אופנה ב-TheCritical-F: איך הפך חורף 2016 לעונה הטובה ביותר של המעצבים בישראל?

%d7%a7%d7%a8%d7%9f-%d7%91%d7%a0%d7%a7%d7%a8-%d7%9b%d7%94%d7%9f-%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%a4%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a7%d7%99

"בהתחלה חשבנו שבארץ צריך לעשות את הכל כדי להצליח. הבנו שבסוף יש גבול מסוים של אנרגיה וכסף שאתה יכול להשקיע." קרן בנקר (צילום: יח"צ)

(Visited 554 times, 1 visits today)

תגובה 1

  1. עינבר שחק says:

    קרן,את מדהימה,ישרה כנה אמיתית ומוכשרת,כל הכבוד ובהצלחה

השארת תגובה