השיאים החדשים של עסק הפרוות (ואיך כל זה קשור לגברים צעירים)


06 מאי 2015 | השיטה כלכלה | | מאת: TheCritical-f team

"זה עף מהמדפים", ציין שלא לייחוס מוכר בכיר באחד הבוטיקים של בית האופנה הצרפתי ז'יבנשי כשהוא נשאל האם הקהל מגיב לעיצובים העשויים מפרווה אמתית. מהזווית המכונה 'רצפת המכירה' – כלומר מה קונים הלקוחות בפועל – מסתבר שיש צידוק כלכלי מצד מותגי אופנת היוקרה להוסיף עוד ועוד דגמים הכוללים פרווה, ואכן מספרם הולך וגדל בהתמדה. על פי סקר שביצעה חברת סחר הפרוות הדנית Saga Furs בעונת התצוגות האחרונה, שננעלה במרץ 2015, נשבר שיא כל הזמנים. 73% מהתצוגות במילאנו, ניו יורק, לונדון ופריז כללו פרווה בצורה כזו או אחרת (כשהשיא שמור למילאנו, עם 83%).

אבל הצפת הפרוות אינה רק קשורה לדרישה מהשטח. העיסוק בפרוות מסרב לרדת מסדר היום הציבורי, אולי דווקא בעידן המזוהה עם צמחונות, טבעונות והיבטים נוספים של דאגה לסביבה. ניכר שכל הכוחות מגוייסים. מצד אחד, פעולות של גופים המתנגדים לפרוות נעשות תכופות ואינטנסיביות יותר ויותר, ומנגד – המצדדים בה משתמשים בכל כלי אפשרי כדי לקדם אותה.

Alexander Wang - Runway RTW - Fall 2015 - New York Fashion Week

מעיל בגימור פרווה. קולקציית חורף 2015-16 של אלכסנדר וונג (צילום: אימג'בנק – Gettyimages)

מלבד קבוצות לובי שמטרתן לקדם אינטרסים כלכליים של מדינות המתבססות על סחר בפרוות, לרבות קנדה, דנמרק ופינלנד, נודע כי איגודי פרוות מסייעים למעצבים צעירים בבירות האופנה הגדולות ושולחים להם את המוצר היקר והשנוי במחלוקת על מנת שאלה יציגו אותם על המסלולים, לצד ארגון תחרויות שונות למעצבים המשתמשים בפרווה. בנוסף, אין זה סוד שחלק מבעלי השליטה בתעשיית הפרוות נמצאים במגעים עם בתי הספר לעיצוב אופנה, גם כאלה הנמצאים בישראל, מתוך מטרה להחדיר שיטות עבודה וידע הקשורים בפרווה.

ומדוע ההתעקשות הגדולה על פרווה? משום שהיא שווה זהב. שוק הסחר בפרוות מוערך בכ-40 מיליארד דולרים, והוא נמצא בצמיחה מתמדת מאז שנת 2000 (בין 2000 ל-2010, על פי אתר איגוד הפרווה העולמי נרשמה עלייה של 70%).

Maison Margiela : Runway - Paris Fashion Week Womenswear Fall/Winter 2015/2016

כובע פרווה בתצוגת Maison Margiela בפריז (צילום: אימג'בנק – Gettyimages)

 

המפתח השנוי במחלוקת לכיבוש קהלים חדשים

מסתבר, פרווה יכולה להיות מנוע צמיחה קריטי עבור מותגים. אחת הדוגמאות הטובות לעניין הוא שוק אופנת הגברים בשנה החולפת. מותגים רבים לא רק הוסיפו להיצע שלהם פרווה (לרבות, ז'יבנשי, ברברי וגוצ'י), אלא שבתי אופנה המזוהים עם עור ועם פרווה חיזקו באופן ניכר את קו הגברים שלהם מתוך הכרה שהצרכנים אינם אדישים לעניין.

זוהי תופעה המאפיינת את כל קטגוריות השוק. מותג היוקרה הנגישה האמריקאי Coach, שמינה בשנה שעברה את המנהל האמנותי סטיוארט וורס, הכריז על מתיחת פנים לקו אופנת הגברים שלו והציג את הקונספט החדש בשבוע האופנה האחרון בלונדון. העיצובים שפעו עור ופרוות שרלינג, לרבות מעילי פרקה, נעלי ספורט המחופות בפרווה וצעיפים (וזכו לתגובות אוהדות מצד מבקרי האופנה).

גם מותגים אירופאיים מבינים כי יש הזדמנות ממשית לגדול בשוק אופנת הגברים דווקא מפריזמת מוצרי הפרווה והעור. בחודש ינואר האחרון בית האופנה מארני, שמתמחה בפרוות, חזר למסלולי התצוגות כאורח המיוחד של תערוכת האופנה פיטי בפירנצה וחשף קו גברים גדול יותר, יחד עם הכרזה על אסטרטגיה חדשה בנוגע לקו הגברים שלו. מנגד, בחודש שעבר חנך בית אופנה אחר המזוהה עם פרווה, פנדי, חנות ראשונה לגברים בפריז, מתוך כוונה לפתוח חנויות נוספות כאלו ברחבי העולם בשנים הקרובות. אפילו מותגים שאינם נמצאים בראש סדר היום, כמו מותג הפרוות הצרפתי איב סלומון, שמעילי הפרווה הצבאיים שלו נראים תדיר על כוכבים כקנייה ווסט, הכריז בשנה שעברה על הגדלה דרמטית של ההיצע לגברים.

במידה רבה, ההתמקדות ההולכת וגדלה בפרוות לגברים נועדה לא רק כדי להגדיל את היקף ההשקעה מצד הלקוחות (על פי מחקרים שונים גברים מוכנים להשקיע במעיל עור יותר מבכל פריט אחר) אלא גם כדי להשיג קהל חדש.

יש פריחה של מעצבים צעירים הפונים לקהל צעיר יחסית העושים שימוש בולט בפרווה, אולם תוך התנתקות מעיצובים בעלי אופי בוגר. המעצבת הדנית אסטריד אנדרסון, הפועלת בלונדון ומייעצת בין היתר גם לחברת הספורט נייקי, הציגה סוויטשרטים המשלבים גימורים ממינק ולדבריה קניינים רוכשים דווקא את הפריטים היקרים יותר בקולקציה. המותג האיטלקי Mr. & Mrs. Furs, שהוקם לפני כשש שנים, כבר התברג בבוטיקים הגדולים בתעשייה, לרבות לואיזה ויה רומה בפירנצה ומאצ'ספאשן בלונדון. אופי דומה נושא המותג בארטמנס אנד סיגל, שהציג בשבוע האופנה האחרון בלונדון וזכה לאיזכור בולט גם ב-GQ וגם ביומון האופנה המשפיע WWD, ומתבסס כולו על עיצובי אופנת רחוב הכוללים פרווה.

אחת השאלות שעולות מהמגמה הכלכלית והאופנתית הזו היא מדוע במלחמה הזו בין הקבוצות הנלחמות בפרווה לאלו המעודדים את השימוש בה, אלה הראשונים עדיין נמצאים עם ידם עם התחתונה. ייתכן, שכסף עדיין חזק ממוסר.

 

 

 

 

 

(Visited 547 times, 1 visits today)

השארת תגובה